אודות

מי אני?

במהלך 36 שנותיי חבשתי לא מעט כובעים, חלק ממשיכים איתי כיום וחלק הוסרו עם השנים. מה שתמיד נותר אלו האהבות שלי למילה הכתובה, לצלילים שבפטיפון, לתרבות הספורט על שלל גווניה ולמין הנשי.

מה שהתווסף לגופי בשנה האחרונה לא התקבל באהבה, אבל לדאבוני גם ילווה אותי כל המשך חיי. את הסרטן אינני יכולה להסיר, רק ללמוד לחיות לצדו, כי הרבה ברירות לא נותרו לי.

אני עובדת כעורכת ספורט מזה כעשור בכלי התקשורת בארץ, ומשלבת את אהבתי למוזיקה, לקולנוע ולספרות בחיי הפרטיים. משתדלת לטוס כמה שיותר לחו"ל, בעיקר להופעות של אמנים שאני אוהבת ולמשחקי כדורגל, סל, יד וטניס, כדי לקחת לעצמי כמה ימי שלווה וריחוק מהכאוס של הקיום.

הזמרת האהובה עליי היא ג'ניס ג'ופלין (כותרת הבלוג מצביעה על זה); המשוררת האהובה עליי היא לאה גולדברג (חרוטה על זרועי); הקבוצה שלי היא מכבי ת"א (הכל בגלל אבא); הסרט האהוב עליי ביותר הוא Into The Wild (עד קצה העולם בתרגומו העברי); ולחתול שלי קוראים יושי (מלשון יהושע).

קחו מה שתרצו מהבלוג, אין פה שום מחויבות, העיקר שתיהנו – גם אם זה כואב.

שלכם ושלכן,

לימור

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s